אדרת ואח' נ' ראשונה 7 בע"מ

פסק דין

עסקינן בתביעה לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט.

עובדות אשר אינן במחלוקת

התובעים והנתבעת היו בזמנים הרלבנטים לתביעה, הבעלים במשותף של בניין (להלן: "הבניין") לפי הסכם שיתוף במקרקעין מיום 2.1.95 (להלן: "הסכם השיתוף"). את הקמת הבניין יזמו התובעת והנתבעת במשותף.

ביום 24.2.99 נחתם הסכם מכר בין התובעת והנתבעת מצד אחד, לבין האגודה הישראלית למלחמה בסוכרת (להלן: "האגודה") מצד שני, למכירת חלק בשטח של 150 מ"ר ברוטו, בקומה השנייה של הבניין לאגודה (להלן: "הממכר").

בהתאם להסכם המכר, התחייבה האגודה לשלם בעד הממכר סך של 210,000 דולר ארה"ב כולל מע"מ, כאשר כל תשלום אותו תבצע האגודה ישולם בחלקים שווים למוכרות, חציו לתובעת וחציו לנתבעת.

ביום 25.2.99 קבלה כל אחת מהמוכרות תשלום ראשון כל פי הסכם המכר ע"ס 42,525 ₪.

ביום 8.3.99 נחתם בין התובעת לנתבעת הסכם, שכותרתו: "זכרון דברים המהווה נספח להסכם השיתוף מיום 2.1.95" (להלן: "נספח להסכם השיתוף"). לפיו נערכה חלוקה בעין של הזכויות בבניין. בין היתר, הוסכם, כי התובעת תהיה הבעלים של החלק הצפוני בקומה העליונה ואילו הנתבעת תהא הבעלים והמחזיק של החלק הדרומי בקומה זו. כפועל יוצא מן החלוקה האמורה הפכה התובעת לבעלים בשטח הממכר כולו.

ביום 29.4.99 קבלו כל אחת, התובעת והנתבעת, תשלום שני על פי הסכם המכר ע"ס 80,000 ₪.

תשלום אחרון קבלו התובעת והנתבעת ביום 13.7.99 וכל אחת מהן קבלה 217,171 ₪.

טענות התובעת

התובעת טוענת לאור עובדת היותה הבעלים של הממכר כולו, במועד הרלוונטי למכר ולקבלת התמורה מן האגודה, זכותה לקבל את מלוא התמורה ששולמה לנתבעת בעד הממכר. ובכלל זה, גם את התשלום הראשון מיום 25.2.99 שהתקבל לפני החתימה על הנספח להסכם השיתוף וגם את התשלומים המאוחרים, שהתקבלו לאחר החתימה על הנספח להסכם השיתוף.

התובעת מוסיפה וטוענת כי זכותה מעוגנת גם בסעיף 5 לנספח להסכם השיתוף שנחתם לאחר קבלת התשלום הראשון, שם צוין: "לא תשולם כל תמורה בין הצדדים בגין החלוקה הנ"ל, להוציא התחשבנות הנובעת ממכירת השטח לאגודה לסוכרת".

חרף הסכמות אלו, גם לאחר החלוקה בעין המשיכה הנתבעת בשוגג לקבל את התמורה בעד הממכר על פי הסכם המכר ובהתעלם מהנספח להסכם השיתוף.

בהתבסס על טענות אלו עותרת התובעת להשבת סכום התמורה שקבלה הנתבעת בגין מכירת הממכר וזאת מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת כי התביעה התיישנה. לדידה, תחילתו של מרוץ ההתישנות הינו מיום 8.3.99 - מועד החתימה על הנספח להסכם השיתוף או לחלופין ולכל המאוחר החל מרוץ ההתיישנות מיום קבלת התמורה לידי הנתבעת. התביעה הוגשה ביום 13.7.06 – בדיוק שבע שנים לאחר קבלת התשלום האחרון ולכן התביעה התיישנה ביחס לשני התשלומים הראשונים.

הנתבעת הכחישה בכתב ההגנה הלקוני שהגישה כי קבלה את התמורה מהאגודה לסוכרת ורק בתצהיר עדות ראשית מטעמה, חזרה בה מהכחשתה (ועובדת קבלת התשלומים הוסרה מרשימת הפלוגתאות). בתצהיר עדותה הראשית העלתה הנתבעת לראשונה טענה מרומזת כי קבלה את התשלומים כדין היות והחלוקה שבוצעה בעין היתה באופן ברור בלתי שוויונית במובן זה שהחלק שהוקצה לתובעים היה בעל ערך ופוטנציאל עסקי רב יותר לעומת חלקה של הנתבעת (סעיף 9 לתצהיר בורא)

דיון והכרעה

טענת ההתיישנות